(גורו – מורה לחיים. ג'י – אדון)
זה היה בהימלאיה, לשם הגענו אני וצופית לנוח אחרי צילומי הסדרה "אופטימיות קוסמית", באנו להתארח אצל חברה שלנו אומנט שגרה אז בדהרמקוט, בבית פשוט בפאתי הכפר שאותו חלקה עם בנה היחיד בן ה 4 ועם איש זקן שישב בפינת החדר שקם לכבודנו ולחץ את ידנו.
"זה גורו-ג'י" היא הכירה לנו את בן הזוג שלה ומדריכה הרוחני שנראה ישיש קמוט וכפוף כמו עץ עתיק. "אתה לא מאמין מה אני עוברת איתו," היא סיפרה לי בהתרגשות "אנחנו יושבים בלילה לבד בבית מול הקיר והוא מקרין לי סרטים ששנינו רואים!"
אתה מאמין לזה? שאלה אותי צופית כשיצאנו לחצר לעשן סיגריה. אהמממ.. זה נשמע קצת מחורפן אבל אנשים יכולים להיתפס בטריפים משותפים. ישבנו בכיסאות פלאסטיק והתרווחנו מול הרי ההימליה השגיבים ואומנט סיפרה לנו סיפורים משונים, "אתה יודע בן כמה הוא? בן כמה הוא נראה לך?" חשבתי קצת… 70 בערך? ניחשתי. "הוא בן 172," היא התרגשה, "אני מאמינה לו!" ואיך הוא בתור מאהב הסבא הזה? שאלה צופית. "מדהים, מדהים, מדהים. את חייבת להתחבק איתו. אתה חייב גם להתחבק איתו."
להמשך קריאה